לא פעם אני שומעת על משהי שהפסיקה להניק משום שהנקה כואבת ושורפת ולפעמים בגלל דקירות בתוך השד. לעיתים הסיבה פשוטה וניתנת לטיפול – פטריית קנדידה. אבחון אצל יועצת הנקה מנוסה וקבלת טיפול מתאים תשפר את המצב בימים ספורים.

מהי קנדידה?

קנדידה היא אורגניזם שחי בגוף אצל גברים ונשים כאחד ובאופן טבעי במעיים. במצב מאוזן היא לא מפריעה לתפקוד היום יומי. במצבים מסוימים כאשר חל שינוי באיזון בגוף ישנה התפרצות והתפשטות פטרת במקומות שונים דבר הגורם אי נוחות וכאב. יכולה אף לגרום לזיהומים עמוקים או שטחיים. הסיבות להתפרצות הינן שונות, יכולים להיגרם ממתח, שימוש באנטיביוטיקה ועוד.
מחקרים בין לאומים מראים שזיהומי הקנדידה עולים באוכלוסיה הכללית בארבעת העשורים האחרונים. בארה"ב קנדידה ואגינלית היא הזיהום הואגינלי השני הנפוץ ביותר אצל נשים, קנדידה נמצאה אצל 33% מהנשים בהריון שהשתתפו במחקר.

מי נמצאת בקבוצת הסיכון?

אישה הסובלת מקנדידה ואגינלית חוזרת או אישה הנוטלת טיפול אנטיביוטי כל שהוא, סטרואידים, פטמות – סדוקות ו/או כואבות.
ידוע שקנדידה הינה "מחלה משפחתית" כלומר יכולה לעבור בין כל בני המשפחה לכן, בן זוג או ילדים אחרים עם תפרחת חיתולים למשל יכולים להיות "נשאים" של הקנדידה ולהדביק את האם.

איך מאבחנים? מה הסימנים?

השיטה העיקרית לאבחנה של פטריית הקנדידה ברקמת השד מתבססת בעיקר על סימנים קליניים וסימפטומים שהאם מתארת. שהעיקרים והנפוצים הינם:

1. פטמה שורפת.
2. שדים כואבים.
3. כאב חד לאורך/רוחב השד.
4. עור מבריק וורוד על אזור הפטמה/עטרה
5. עור פתיתי באזור הפטמה/עטרה.

סימפטומים אלה נבחרו היות שהם הנפוצים ביותר שדווחו ושויכו לפטריות זיהומיות בשד בספרות.

גורמי סיכון להידבקות בקנדידה:

גורמי סיכון למושבות ברקמת השד, אצל האם:
משך הריון ארוך יותר (יותר מ- 40 שבועות), סוכרת, אנמיה, אנטיביוטיקה, סדקים בפטמה, כאשר למישהו מבני הבית יש פטרייה.
היסטוריה אימהית של קנדידה בואגינה (אי פעם) נקשרה עם סיכון מוגבר למושבות אוראליות.
לוקח לפטרייה בד"כ שבוע או שבועיים עד שהיא מופיעה בפה התינוק אם לאם פטרייה ואגינלית במהלך הלידה.
תזונה עשירה בסוכר, אלכוהול, שמרים, ו/או מוצרי חלב עשויים לעודד צמיחה של פטרייה.

דרכי טיפול:

במקרה של פטרייה בפה התינוק ו/או שלאם יש פטרייה בפטמה ההמלצות הן כדלקמן:

1. טיפול תרופתי לתינוק ולאם. בד"כ לתינוק ינתן דקטרין אורל ג'ל (תרופת מרשם) ולאמא דקטרין במשחה או משחה אנטיפטריתית אחרת.
2. הרתחת מוצצים או בקבוקים שבאו במגע עם פי התינוק.
3. שמירה על רפידות הנקה יבשות, לחות היא כר נפלא להתפתחות פטרייה.

ניתן להמשיך להניק כרגיל במהלך הטיפול. את המשחה בפי התינוק יש למרוח היטב בכל חלל הפה , פנים השפתיים ופנים הלחיים. את המשחה לאם יש למרוח עד הספגה מלאה. אין צורך לשטוף לפני ההנקה.

שינויים בתזונה למניעת פטרייה:

יש להימנע או להפחית בצריכת סוכר וממתיקים מלאכותיים. לחם העשוי משמרים וקמח לבן, יין, בירה, חומץ, גבינות מיושנות, מוצרי חלב, בוטנים וחמאת בוטנים, ענבים, מלונים, פרות יבשים ומיצי פירות.

הקנדידה הינה יכולה להיות משפחתית כלומר יכולה לעבור בין כל בני המשפחה לכן במקרה של קנדידה חוזרת לאם ולתינוק יש לנהוג כדלקמן:

1. לחפש סימנים פטרייתיים בכל הגוף (בין אצבעות הרגלים, בפי הטבעת, במפשעה, בתי השחי או החזה, בין ציפורני הידיים או הרגלים, בפינות הפה ובאיברי המין) בכל בני הבית. יש להעריך כל נגע חשוד על ידי רופא ולטפל בהתאם. חיות הבית יכולות להוות מצע לפטריות. יש להתייעץ עם ווטרינר ו/או להימנע ממגע עימן.
2. לדון בתרופות אחרות עם המטפל, שעשוי לשקול העלאת המינון, טיפול דחוף יותר בתדירות גבוה יותר, שינוי התרופות, שימוש בשתי תרופות מקומיות שונות באותו זמן או טיפול בתרופה רב מערכתית בנוסף לטיפול המקומי.

נשים רבות נטשו את ההנקה בשל הכאב. כאב בשד ובפטמה הן תכונות נפוצות לקנדידה במבנה השד.
יועצת הנקה , תדע לאבחן פטרייה הן בשד ובפי התינוק, מומלץ להתייעץ לפני שמחליטים להפסיק.

נערך ע"י ליאת בנדרסקי IBCLC מחומר שנכתב ע"י מיכל גלבוע ויעל יהודה רוזנבוים במסגרת קורס מדריכות הנקה של חלב אם 2012.

ביבליוגרפיה:
Risk Factors for Mammary Candidosis Among Lactating Women
Jimi Francis Morrill, M. Jane Heinig, Demosthenes Pappagianis, and Kathryn G. Dewey