דר' ג'ק נוימן

קוליק (גאזים) היא תופעה מיסטית. לא ידוע מהי באמת, אך לכולם יש דיעה עליה. לרוב היא תתרחש בשבועות 2-3 (לעיתים מאוחר יותר). כשהתינוק בוכה, קשה מאד לנחמו, לעיתים הליכה, ניענוע או נסיעה מסייעים. אך רק באופן זמני. תינוק המכונה "סובל מקוליק", הוא בהכרח עולה במשקל ובריא.
רעיון הקוליק, מוכלל לכל בכי המופיע אצל התינוק. ייתכן כי זה נכון, לאור העובדה שלא יודעים מהו קוליק. לקוליק אין טיפול, גם אם קיימות תרופות שונות בשוק, יעילותן לא הוכחה. ובכל מקרה, לרוב הן מסייעות באופן זמני בלבד.

בקרב תינוקות יונקים, מעבר למתרחש אצל כל תינוק אחר, ישנם 3 מקרים בהם ההנקה תגרום לקוליק (גאזים)

  1. כאשר האם מחליפה צדדים (שדיים) מהר מדי: הדבר מביא לאכילת פחות שומן בהנקה, מה שמוביל לפחות קלוריות, ולבסוף להנקות תכופות יותר. לעיתים התינוק עשוי לקחת כמויות גדולות מדי של חלב כפיצוי, ואז יפלוט. כמו כן, בגלל תכולת שומן נמוכה בחלב, הקיבה מתרוקנת מהר יותר, כמות גדולה של לקטוז (milk sugar) מגיעה בבת אחת למעי, והפרוטאין המעכל את הסוכר לא מסוגל להתמודד עם כמות גדולה של סוכר, ואז יתעוררו אצל להתינוק סימפטומים של אי סבילות לקטוז (lactose intolerance), כגון גאזים, בכי ועוד. אך חשוב להבין שהתינוק אינו רגיש ללקטוז, אלא מגיב באופן זה בגלל התהליכים שהוסברו לעיל. ועל כן אין סיבה לעבור לחלב דל לקטוז (פורמולה). להלן כמה דרכים להתמודדות עם התופעה:
    א. לא למדוד זמנים בהנקה – בעיות בהנקה שכיחות יותר בתרבויות בהן מודדים זמנים. כמו כן, חשוב שבהנקה לא יהיו חוקים (אם התינוק רוצה עוד נותנים עוד, לפי הצורך).
    ב. לתת חלב מצד אחד עד שהתינוק מפסיק – מתנתק/נרדם – אם התינוק יונק זמן קצר מדי, האם יכולה לרוקן את השד כדי שהתינוק יאכל ולא רק ימצוץ("דחיסת שד"). חשוב לקחת בחשבון שהתינוק יכול להיות זמן רב על השד אך לאכול רק כמה דקות. אם סיים לינוק מצד אחד ועדיין רוצה עוד להעבירו לצד השני.
  2. "רפלקס שחרור חלב מוגבר" (overactive letdown reflex): תינוק שמקבל יותר מדי חלב יהפוך ל"עצבני". לרוב לאחר שהתחיל לאכול מתחיל להתנתק, להשתעל ולריב עם השד. הוא עשוי להתנתק ולהתחבר פעם אחרי פעם, והחלב ישפריץ מהשד. תינוק כזה ייחשב לכאורה ל"סובל מקוליק". לעיתים ירצה להיגמל מהנקה בשל חוסר שביעות רצון מהזרימה המהירה. להלן כמה דרכים להתמודדות עם התופעה:להניק רק מצד אחד, ואפילו לתת כמה האכלות מאותו הצד, ולשאוב מהשני עד להקלה במידה ויש גודש.לא להמתין עם ההאכלות. תינוק עצבני (ש"משכו זמן", נתנו מוצץ) "יתקוף" את השד, וזה יגרום בסופו של דבר ל"רפלקס התנתקות יתר".להניק באטמוספירה רגועה (ללא אורות בוהקים, מוסיקה חזקה).להניק בשכיבה או על הצד, ואם לא עוזר אז להניק כשאת על הגב, ואז הזרימה מואטת.אפשר לשאוב לפני האכלה אם כי פתרון זה אינו מיטבי.
    אם הזרימה חלשה מדי, ללחוץ על השד.
    תפיסה טובה חשובה מאד. הבעיה עשוייה להתגבר אם התפיסה אינה טובה.
    לעיתים ניתן לתת לפני ההאכלה 2-4 טיפות של לקטז (lactase) מלאכותי (האנזים שמפרק לקטוז). עשוי לעזור, ללא מרשם אך יקר.
    במקרים היותר גרועים לשאוב חלב או להניק עם פטמת סיליקון.
  3. פרוטאינים זרים בחלב אם: לעיתים פרוטאינים (חלבונים) שנמצאים בתזונת האם יופיעו בחלב וישפיעו על התינוק. הכי ידועים אלו הפרוטאינים שבחלב פרה. חשוב להבין כי אי סבילות לפרוטאינים בחלב אינה קשורה כלל לאי סבילות לקטוז. אדרבא, אימהות הרגישות ללקטוז בעצמן צריכות להניק גם הן. להלן כמה דרכים להתמודדות עם התופעה:
    ניתן להפסיק לאכול מאכלים העשויים מחלב פרה (חלב מבושל או אוכל מבשל עם מוצרי חלב אינם משפיעים). אם זה לא עוזר האם יכולה לקחת אנזימים מפרקי פרוטאין. (להתחיל מקפסולה אחת לפני כל ארוחה).להפסיק מוצרי חלב ל 7-10 ימים. אם אין שיפור ניתן לחזור לאכול. אם יש, להחזיר מוצרי חלב לתזונה באופן איטי עד שהאם תבחין בכמות הרצויה.אם יש לך דאגה בנוגע למחסור בסידן, הרי שסידן מגיע גם ממקורות אחרים שאינם במוצרי החלב. כמו כן, 7-10 ימים לא ישנו את כמות הסידן בגופך. למעשה, עדויות מוכיחות כי אמהות מניקות מוגנות מפני התפתחות .אוסטאופורוזיס. גם אם אינן לוקחות תוספת סידן. כמו כן, לתינוק לא יחסר סידן בכל מקרה.על האם להיות זהירה בנוגע להפחת מזונות מן התפריט היומי. ישנם מזונות רבים שאימהות מעידות עליהם שהורדתם מן התפריט סייעה לתינוק (כגון ברוקולי, בננות, לחם ועוד). אך לבסוף, האם תמצא עצמה אוכלת אורז לבן בלבד. כמו כן, התפריט שלנו מורכב מדי בכדי שנוכל לדעת בוודאות מה משפיע.
  4.  עליך להיות סבלנית, הבעיה תשתפר לבסוף. בכל מקרה, פורמולה איננה התשובה. על אף שהזרם בבקבוק יציב יותר ועל כן לעיתים עוזר בהפחתת הבעיה, הדבר יסייע גם אם הבקבוק מכיל חלב שאוב. לבסוף גם אם נדמה כי הלילות (או הימים) לא נגמרים, הזמן יחלוף במהרה.

לשאלות ניתן לפנות לד"ר ג'ק ניומן, עפ"י הפרטים הבאים:

drjacknewman@sympatico.ca
Dr. Jack Newman’s Guide to Breastfeeding ,
Revised by Jack Newman MD, FRCPC and Edith Kernerman, IBCLC, 2008, 2009
תורגם ע"י: אריאלה לוי, סטודנטית במועדון חלב אם.

תפריט