מספר מונחים חשובים להתחלה

• עצמות הקְרַנְיוּם – עצמות הגולגולת, הפנים והלסת.
• סקרום – עצם העָצֶה, זוהי עצם משולשת בבסיס עמוד השדרה. זוהי עצם בסיס עליה "נשען" כל הגוף.
• המערכת הקרניו-סקרלית כוללת את עצמות הקְרַנְיוּם, את הסֶקְרוּם, את עמוד השדרה ואת הנוזל המקיף את מערכת העצבים המרכזית.
• מנגנון הנשימה הראשונית – כינוי שנתן ד"ר סתרלנד למערכת הקרניאלית בשל החשיבות הרבה שהוא ייחס לה. רקמות הליבה המבטאות את תנועת הנשימה הראשונית כוללות את התנודה הטבעית של נוזל המוח והשדרה, את התנועה הפנימית של מערכת העצבים המרכזית, את הניעות של הקרומים הבין גולגולתיים והבין שדרתיים, את ניעות עצמות הגולגולת ואת התנועה הלא רצונית של עצם העָצֶה בין עצמות הכסל של האגן.

המערכת הקרניו-סקרלית היא בין המערכות הראשונות שנוצרות כאשר העובר נקלט ברחם. מערכת זו "משתקפת" דרך פעימות קצובות של הנוזל הקרניו-סקרלי בכל חלקי הגוף, בדומה למערכת הדם. חסימה בתנועת הנוזל הקרניו-סקרלי המקיף את מערכת העצבים עשויה לגרום לקשיים בתחומים שונים – קשיים בתנועה ובעיות בויסות חושי .לגוף התינוק יש יכולת ומנגנונים טבעיים לאיזון הגולגולת , האיזון מתרחש תוך כדי יניקה, פיהוק, ובכי.

שיטת הטיפול פותחה ע"י האוסטיאופת ד"ר ויליאם סתרלנד אשר גילה כי ה"תפרים" בין עצמות הגולגולת למעשה חופפים אחד את השני בדומה לזימים של דג. גילוי זה הצביע על יכולת תנועה של עצמות הגולגולת. השיטה עובדת על איזון תנועת הנוזל בנקודות החיבור השונות – בראש ולאורך עמוד השדרה.

על מנת שתינוק שנולד יוכל לינוק, עליו להיות מסוגל לבצע שלוש פעולות בסיסיות – מציצה, בליעה ונשימה. העצבים הקרניאליים (12 עצבים היוצאים לאורך גזע המוח) מעצבבים את כל הקשור לשלוש פעולות אלו. כאשר ישנה חסימה בנוזל הקרניו-סקרלי סביב העצבים הקשורים לפעולות המציצה-בליעה-נשימה, עשוי להתפתח קושי ביניקה.

מהם הגורמים העשויים לגרום לחסימה בנוזל ולהפרעה לפעולת היניקה?

מהלך הלידה – כאשר ראשו של התינוק עובר בתעלת הלידה, הוא נלחץ בפעולת דחיסה שלעיתים נמשכת כמה שעות.  רבים מהתינוקות חווים מידה כזו או אחרת של טראומה בעת לידתם. ובכל זאת, רבים מהלחצים הללו באים על תיקונם באופן טבעי בעשרת הימים הראשונים לחייהם, עם כניסתם לפעולה של כוחות הריפוי העצמיים של הגוף. הלחצים שהראש עובר יכולים לגרום לחוסר איזון בעצמות הגולגולת , לאסימטריה מבנית והתכווצות שרירים ושכל אלה ביחד עם הסיכון ללחץ על  העצבים הקרניאלים פוגעים ביכולתו של התינוק לינוק באופן תקין ויעיל.

• לידה ארוכה מאוד או לידה מהירה מאוד (פחות מ-6 שעות) עשויות גם הן לגרום לטראומה לתינוק ולהשפיע על תנועת הנוזל הקרניאלי ומכאן על דפוס היניקה שלו.
• לידות מכשירניות (ואקום/מלקחיים) עשויות לגרום ללחץ על העצבים הקרניאליים, לחסימה בתנועת הנוזל ומכאן להפרעה בפעולות המציצה-בליעה-נשימה.
• מנח העובר ברחם וגודל העובר עשויים לגרום לדפוס גדילה א-סימטרי ואולי גם להתכווצות בצד אחד של ראשו או גופו דבר העשוי לייצר לחץ על העצבים הקרניאליים.
• ניתוח קיסרי יכול להשפיע בכך שהילוד אינו עובר בתעלת הלידה

לחצים בעת הלידה יכולים לגרום להתהוות דפוסי קיבעון היוצרים בעיות בריאות שונות. בין התסמינים השכיחים נמנים קשיי יניקה, עווית הבטן, בכי, אי-שקט, שינה לא מספקת, בעיות התפתחות, ובעיות אוזניים וסינוסים.

הטיפול

מטרת הטיפול בשיטת קרניו-סקרל היא למצוא את התנאים הטובים ביותר לביטוי תנועת הנשימה הראשונית – לזרימה "חלקה" של הנוזל הקרניו-סקרלי. הטיפול למעשה מעודד את האיזון במבנה ובתפקוד של האדם.  ד"ר סתרלנד הבין שאפשר לגייס את העוצמה הפנימית שבגופו של המטופל לצורך הטיפול במקום להפעיל כוחות חיצוניים. המטפל בשיטת קרניו-סקרל "מעודד" את ארגונם מחדש של כוחות הריפוי הפנימיים של הגוף.

תשומת לבו של המטפל מופנית אל התנועות המקצביות של "נשימת החיים" (הנוזל הקרניו-סקרלי) ואל האופן שבו הן מסוגלות להשליט סדר בגוף. מטרתו העיקרית של הטיפול היא למצוא את ביטויי הבריאות האלה, לתמוך בהם ולאפשרם. כשתנועת הנוזל הקרניו-סקרלי מוצאת ביטוי באיזורי "אי-סדר" התנועה חוזרת והבריאות משתקמת. מגע ידו של המטפל הוא מגע עדין ביותר המחפש את נקודות "אי-הסדר" הללו על מנת לעזור להן להפתח ולנוזל הקרניו-סקרלי לחזור ולזרום דרכם בצורה חלקה.

במהלך הטיפול ייתכן שתחול החרפה במצב הקיים. התופעה מציינת שהגוף נמצא במצב של ארגון מחדש.

נמצא שקשיים רבים אצל יילודים נובעים מחוסר איזון במערכת הקרניו סקראלית שנוצר בתהליך הלידה ולכן בבתי חולים רבים באירופה ובארה"ב היילודים מטופלים בשיטה זו מיד לאחר הלידה . תינוקות נוטים להגיב באופן מהיר ויעיל לטיפול זה .

מקורות

• חכמת הגוף, מייקל קרן O., R.C.S.T., M.I.Cr.A., N.D
• Craniosacral Therapy for Babies and Small Children, Etienne & Neeto Peisman
• ויקיפדיה

נכתב ע"י תמר דבורי במסגרת עבודת סיום קורס הדרכת הנקה 2014.