המטרה ליצור תזונה מאוזנת ומגוונת לאם המניקה, אך חשוב לציין כי אמהות מניקות יכולות להניק אפילו אם הדיאטה שלהן לא אופטימאלית.
מחקרים בין לאומיים תומכים בממצאים שלתזונה האימהית יש השפעה מועטה על ייצור החלב והרכב החלב.

צריכה קלורית בהנקה

  • איזון בין הוצאה להכנסה קלורית שמאפשר ניהול משקל תקין
  • תוספת של כ- 500 קק"ל ליום מספיקה ב- 6 חודשי ההנקה הראשונים ובששת הבאים מספיקה תוספת של כ- 400 קק"ל.
  • חילוף החומרים הבסיסי של הגוף גבוה יותר בזמן תקופת ההנקה, אך נמוך יותר מאשר בחודשי ההריון האחרונים.

צריכת נוזלים בהנקה

  • אם מניקה צריכה לשתות עד שהיא מרגישה כי הרוותה את צימאונה וזה יספיק בכדי לקיים הנקה.
  • וצריכת נוזלים עודפת עלולה להפחית את ייצור החלב.
  • סוג הנוזלים שהאם צורכת לא משפיע על תכולת הנוזלים של החלב שהיא מפיקה.
  • מומלץ להציע לאם להניח לידה שתייה בכל פעם שהיא יושבת להניק.
  • כאשר אם שוכחת לשתות לאורך היום, סביר להניח כי היא תחווה את אחד הסימנים הראשונים להתייבשות- עצירות.
  • דרך נוחה וטובה לעקוב אחת מאזן הנוזלים בגופנו היא לבדוק את צבע השתן שלנו, אשר אמור להיות שקוף עד צהוב בהיר.
  • מומלץ לאמהות מניקות, להימנע עד כמה שניתן ממזונות מעובדים אשר עשירים בסוכרים פשוטים ובמלחים.

ירידה במשקל בהנקה

  • נשים אשר אוכלות טוב, מאבדות בדרך כלל כ- 0.8 ק"ג לחודש, בששת החודשים הראשונים להנקה.
  •  בששת החודשים שלאחר מכן המשקל לרוב מתאזן וקצב הירידה במשקל פוחת אלא אם כן צורכים פחות קלוריות ומבצעים פעילות גופנית.
  •  אגירת השומן במהלך ההיריון, מאפשרת את הבטחת ההנקה לאחריו. חלק מכמות שומן זו תעבור מגוף האם לחלב אותו היא מפיקה. כ- 100-150 קק"ל/יום יועברו מהמאגרים לחלב בתהליך שינוע זה.
  • אישה מניקה תתחיל לנצל את מאגרי השומן שלה לטובת ייצור החלב מהיום ה- 15 ללידה.
  • איבוד משקל ההיריון גדול יותר ב- 12 החודשים הראשונים לאחר הלידה בקרב אמהות מניקות (לעומת אמהות שאינן מניקות), כאשר קצב הירידה מהיר יותר ב-6 החודשים הראשונים לאחר הלידה.
  • ככל שהאם תניק לעיתים תכופות יותר ולאורך זמן ממושך יותר כך היא תרד יותר במשקל (עד לנקודה מסוימת בה המשקל יתייצב).
  • איבוד המשקל המהיר ביותר בזמן תקופת ההנקה מתרחש כאשר מגבילים את כמות השומן בתפריט ללא יותר מ- 20-25% מסך הקלוריות בתפריט.
  • צריכה קלורית מועטה של כ- 1500 קק"ל/יום לא פוגעת בייצור החלב וכי רמות הפרולקטין בדם האמהות המניקות נותרו תקינות.
  • ירידה חדה במשקל, עלולה לגרום לשחרור מוגבר של רעלנים (טוקסינים) מרקמות שומן אשר מתפרקות בקצב מהיר ולכניסתם של רעלנים אלו לחלב האם.
  • ירידה של 0.5-0.75 ק"ג לשבוע בקרב נשים מניקות, הינה תקינה ואינה פוגעת באספקת החלב לתינוק או בתכולת השומן שבחלב.

פעילות גופנית והנקה

  • פעילות גופנית בריאה לנו בכל שלב בחיים, כולל תקופת ההנקה. פעילות גופנית אינה מפריעה לייצור חלב אם או לדפוסי האכילה של התינוק.
  • נשים אשר מתעמלות במהלך ההריון וההנקה: מעלות פחות משקל בתקופת ההריון ומוציאות יותר אנרגיה.
  • ביצוע פעילות גופנית עצימה עד להתשה, עלולה להוביל לעלייה ברמות החומצה הלקטית בחלב האם עד לנקודה בה התינוק יסרב לינוק.
  • בכדי למנוע תופעה זו ניתן לשאוב חלב טרם הפעילות הגופנית ולתת חלב זה לתינוק לאחר סיום הפעילות הגופנית.

ניתוחים בריאטריים ומהלך הנקה

  • ניתוחים בריאטריים הינם ניתוחים של מער' העיכול המסייעים לירידה במשקל במצבים של השמנה מסוכנת.
  • בניתוח מעקף הקיבה החשש לחסרים תזונתיים הינו הגדול ביותר, מאחר וחלק מהמעי הדק אינו פעיל יותר. מצב זה מחייב מעקב אחר חסרים אפשריים של ויטמינים, מינראלים וסטאטוס תזונתי.
  • היום סבורים כי בקרב נשים אשר עברו ניתוח מסוג זה (מניקות ולא מניקות) יש לעקוב אחר רמות ה: פולית ,b12 ברזל וסידן ולספקם בהתאם.

צריכת סידן ואיבוד מסת עצם

  • האם המניקה תאבד מעט ממסת העצם במהלך ההנקה, מסת העצם משוקמת לאחר גמילה מהנקה.
  • לא נמצא שום קשר בין תכולת הסידן בחלב האם ובין צריכת הסידן במזון או באמצעות תוספים, בתקופה זו.
  • צריכה עודפת של סידן עלולה להעלות את הסיכון ליצירת אבנים בכליות, דלקת בדרכי השתן וכן להפריע לספיגה של מינראלים אחרים, כגון: ברזל, אבץ ומגנזיום.
  • צריכה עודפת של סידן בתפריט או באמצעות תוספים, אינה מונעת את איבוד מסת העצם במהלך תקופת ההנקה ואינה עוזרת לשיקום מסת העצם לאחר הגמילה מהנקה.

דיאטות צמחוניות והנקה

  •  דיאטה צמחונית בדרך כלל מאוזנת מבחינת תכולת הנוטריינטים (אבות המזון + ויטמינים, מינראלים…) אך היא בעלת תכולה קלורית נמוכה יותר בגלל תכולת השומן הנמוכה יחסית ותכולת הסיבים הגבוהה.
  •  חלב של אמהות צמחוניות יהיה לרוב מותאם לצרכי התינוק.
  • אמהות אשר ניזונות מתפריט צמחוני צריכות להיות מודעות לאפשרות של חסרים בוויטמין B12.
  • אמהות אשר ניזונות מתפריט מאקרוביוטי (אכילה של הרבה דגנים, ירקות וקטניות והימנעות מדברי חלב, בשר, עוף ולעיתים דגים) עלולות להפיק חלב עם רמות פחותות של סידן, מגנזיום וויטמין B12.
  •  יש לעודד נשים אשר ניזונות מהדיאטות הנ"ל לצרוך מזונות עשירים ב: ברזל, סידן, ויטמין d ו- B12, ריבופלאבין (ויטמין B2) ולהשלים חסרים של חומצות אמינו חיוניות.
  • לאחרונה נמצאו חסרים של ויטמין B12 בקרב תינוקות אשר ינקו מאמהות עם חסר של B12. ויטמין זה מצוי רק במזונות מן החי (כבד, דגים, ביצים…), סויה מועשרת או תוסף של B12 והוא מאוד חשוב להולכה עצבית.

מתכות כבדות והנקה

עופרת וכספית, הן 2 מתכות כבדות- רעילות שמועברות לעובר דרך השליה ולחלב באם, וקשורות לתזונת האם.
כספית– גבול עליון לצריכה 1.4-1.7 ng-

  • הזיהום העיקרי בכספית הוא בדר"כ בדגי ים (מים עמוקים) כגון סלמון, טונה, סרדינים מקרל.
  • דגים אלו שמגודלים ב"חוות דגים" אינם מזוהמים בכספית ועל כן בטוחים לאכילה.
  •  הכספית נאגרת ברקמת השומן וגם ברקמת השריר. לעיתים קיים זיהום משני בכספית בחלב פרה עקב השימוש בשאריות דגים(עצמות עורות) בתזונתם.
  •  מקור נוסף לכספית נמצא בסתימות שיניים, אך לא נצפה כי הוא התורם למעבר הכספית לחלב האם.

עופרת– גבול עליון 2-5 ננוגרם.

  • העופרת מצויה במזון במים ובסביבה (אבק, צבע, אוויר)
  • העופרת מאוחסנת בעצם ועל כן צריכה נאותה של סידן וזרחן בתפריט, מקטינה את ספיגת העופרת.
  • לעיתים רמת העופרת בחלב פרה גבוה מכיוון שבמשקים מסוימים במזון הפרות יש חלקי עצמות (לתכולת סידן גבוה יותר).

אלרגנים בחלב אם

  •  לעיתים ישנם תינוקות שרק יונקים שמראים סימני אלרגיה (כגון שלשולים, הקאות, פריחה), כנראה עקב חומרים שהועברו אליהם דרך חלב האם, מהמזון או תוספי מזון שהאם צרכה.
  •  האלרגן השכיח ביותר הוא חלב פרה ומוצרי חלב.
  • מזונות נוספים הנחשבים כאלרגנים- שוקולד,קולה, תירס, פירות טרופיים, חיטה ואגוזים.
  • אלרגיה לאגוזים עלולה לגרום לתגובה חריפה ואף מאיימת על חייהם בתינוקות מועדים.

במחקר- כאשר שאלו אמהות מניקות בלעדית מהם המזונות שהן חושבות שגורמים לתינוקן חוסר שקט הן ענו: ברוקולי, כרוב, שוקולד, חלב פרה, בצל וכרובית.

תפריט