סוגי היפופלסיה:
Type 1 שדיים קטנים ועגולים.
Type 2 חוסר רקמה בחלק המדיאלי התחתון.
Type 3 חוסר רקמה בחלק המדיאלי התחתון ובחלק הלטרלי.
Type 4 מבנה טובולרי, בסיס השד צר מאוד.
Poland syndrome- דיס-פרופורציה קיצונית- תסמונת שבה שריר הפקטורליס לא מתפתח בצד אחד, עלול לערב קלוויקולה, צלעות. מתבטא בין היתר בכך שהשד בצד הפגוע אינו מתפתח כלל.
אחוז גבוה של אמהות עם IGT היו מודעות לכך שהן "שונות" או "משהו לא בסדר" במהלך גיל ההתבגרות, כאשר שדיהן גדלו מעט או בכלל לא. במידה ואחרי הלידה אמהות אלה אינן מייצרות מספיק חלב עבור התינוק שלהן, הן בדרך כלל מבינות שיש להן חוסר ברקמה של השד.
בעבר הבעיה נחשבה לפשוטה ולכזו שניתן "לפתור" אותה בתיקון קוסמטי. חלק מהמנתחים בארצות הברית היו כותבים בסיבת הניתוח "שד מעוות" או "שד מכווץ". מונחים אלו היו משמשים לתיאור היפופלסיה/ IGT בתחום הניתוחים הפלסטיים. אחת הסיבות לכך שאישה אחרי ניתוח הגדלת שדיים שעברה בצעירותה ואינה מצליחה להניק היא חוסר רקמה בלוטית של השד.
חשוב לציין שיש אמהות עם הסמנים הפיזיים שצוינו לעיל, שלא יחוו שום בעיות באספקת החלב ויהיו בהנקה בלעדית. כנראה שה- Breast Capacity שלהן נמוך יחסית. הדבר יתבטא בצורך בהנקות תכופות כדי שהתינוק יוכל לקבל את אותה כמות חלב שהיה ניתן לקבל בפחות הנקות, כאשר יש יכולת טובה יותר לאגור חלב בשד. עם זאת, הערכת שד טרום לידתית תוכל לחשוף מאפיינים פיזיים היכולים להצביע על חשש בכך שמדובר בהיפופלסיה. עבור אישה כזו, חשוב במיוחד להתחיל פינוי חלב כמה שיותר בסמוך ללידה. יש יתרון משמעותי לפינוי בשעה הראשונה אחרי הלידה, הדבר משפיע על כמות ייצור החלב בעתיד. לחלק מהנשים, הערכה טרום הלידה יכולה להצביע על אתגרים צפויים בהנקה ולאפשר העלאת פתרונות למקסום הפוטנציאל. הכוונה לפניה לעזרה מקצועית לנשים שלא הבחינו בשינויים כלשהם בשדיהן במהלך ההריון.
העלאת מודעות בנושא בדרך כלל תעשה ע"י יועצות הנקה ומיילדות בקורסי הכנה ללידה והדרכות וייעוצי הנקה לפני הלידה בכל המגזרים.
ברוב המקרים, נשים עם IGT יחוו חוסר יכולת להניב חלב. אספקת חלב לא מלאה מתחלקת לשלוש קטגוריות: פרה-רקמתי, רקמתי ופוסט- רקמתי (Morton, 1994). הפרה- רקמתי נובע מסיבות הורמונליות לאספקה נמוכה או מחסור בחלב הנובע משארית שילייה ברחם או דלקת בבלוטת התריס אחרי לידה. פוסט- רקמתי נובע מתינוק שלא נצמד לשד מסיבות שונות או "התחלה לא טובה", ניהול הנקה לא תקין, הפרדה בין האמא לתינוק. סיבות רקמתיות יכולות לנבוע מניתוחים בשדיים בעבר או היפופלסיה/IGT. בדרך כלל כישלון בהנקה ברמה רקמתית מלווה באחת או יותר מהסיבות שצוינו לעיל במקרה הפרה- רקמתי והפוסט רקמתי. העלאת המודעות בנושא והכוונה לקבלת עזרה מקצועית, יכולים להקטין משמעותית את הופעת הסיבות הפרה- רקמתיים והפוסט- רקמתיים.
ישנן ראיות (Rudel, Fenton, Ackerman, Euling, & Makris, 2011) שתומכות בתיאוריה שחשיפה לרמות גבוהות של מזהמים סביבתיים, כמו דיוקסין וחומרים אחרים אשר משבשים את פעילותה של המערכת האנדוקריניות, עוד ברחם (חשיפה למזהמים שהצטברו בגוף האם של היולדת) יגרמו בעתיד לחוסר ברקמת השד ביולדת. סיבות נוספות הן הפרעה הורמונלית כגון שחלות פוליציסטיות, הפרעות בבלוטת התריס או נשים עם סכרת סוג I לא מאוזנת או דיאטות קיצוניות בגיל ההתבגרות המינית (Marasco, Marmet, & Shell, 2000). במקרים אלה חשוב לטפל בהפרעות האנדוקריניות. כדי למקסם את היכולות של רקמת השד ניתן להשתמש בתוספי תזונה צמחיים- גלקטוגוגים- כמו חילבה ומורינגה אשר עשויים להשפיע על הגברת ייצור החלב.
חלק מהאמהות, שניסו למקסם את ייצור החלב שלהן, משלימות עם המצב ועוברות להאכלה בבקבוק. עם זאת, עבור אמהות אחרות אי יכולת להניק את תינוקן עלולה להיות הרסנית.
לאמהות עם היפופלסיה/IGT ניתן להציע האכלה באמצעות צינורית עם תוספת של חלב שאוב או תמ"ל- SNS. בזמן יניקה בעזרת צינורית קטנה המחוברת למזרק או טבולה במיכל עם חלב, התינוק מקבל תוספת ללא חשיפה לבקבוק ועם חוויה חיובית לו ולאימו. בנוסף, המציצה על השד מעודדת ייצור חלב.
ישנן אמהות שכן מסוגלות להניק ולספק את רוב התזונה לתינוקן בתמיכת גלקטוגוגים או תרופות, ומוסיפות ארוחה או שתיים ביום של חלב שאוב או תמ"ל בבקבוק או במערכת SNS.
:References
Mannel, R.,Martens,P.J., & Walker, M. Core Curriculum for Lactation Consultant Practice Third Edition, 269-270, 684-687.
Huggins, K., Petok, E., & Mireles, O. Markers of lactation insufficiency: a study of 34 mothers. Current issues in clinical lactation 2000; 25-35. Retrieved from http://www.sonic.net/~mollyf/igt/
Marasco, L., Marmet, C., & Shell, E. (2000). Polycystic ovary syndrome: a connection to insufficient milk supply? Journal of Human Lactation, 16(2), 143-148.
Morton, J. A. (1994). The clinical usefulness of breast milk sodium in the assessment of lactogenesis. Pediatrics, 93, 802–806.
Neifert, M. R., Seacat, J. M., & Jobe, W. E. (1985). Lactation failure due to insufficient glandular development of the breast. Pediatrics, 76(5), 823-828.
Rudel, R. A., Fenton, S. E., Ackerman, J. M., Euling, S. Y., Makris, S. L. (2011). Environmental exposures and mammary gland development: State of the science, public health implications, and research recommendations. Environmental Health Perspectives 119(8): doi:10.1289/ehp.1002864
West, D., & Marasco, L. (2008). The Breastfeeding Mother’s Guide to Making More Milk. New York: McGraw-Hill.
מגישה אולגה מינקוב, קורס יועצות הנקה יעודי 2015
