להניק בלי ללדת? מסתבר שזה אפשרי. ד"ר ג'ינה ויסמן בכתבה ששודרה בחדשות כאן 11

פרוטוקול לתהליך השראת הנקה

מבוסס על "הפרוטוקול להשראת הנקה" של לנור גולדפרב וד"ר ג'ק ניומן.

בשנת 1999, נולד בנה של לנור גולדפרב, מאם פונדקאית. לנור, שרצתה להניק את ילדה, פנתה לד"ר ג'ק ניומן, רופא ילדים קנדי ובעל קליניקה לייעוץ הנקה, כדי שילווה אותה ויסייע לה לייצר חלב ולהניק את התינוק שלה, אותו נושאת הפונדקאית ברחמה. יחד הם פיתחו פרוטוקול ייצור חלב עבור נשים שלא עברו הריון. לאחר הצלחתה של לנור בייצור חלב והנקה, סייעו השניים ליותר מ-500 נשים נוספות (אמהות בתהליכי פונדקאות או אימוץ) "להשרות הנקה", ולהניק את ילדיהן מבלי שחוו בעצמן הריון. בעקבות נסיונה האישי של לנור, ולאחר מחקר משותף הם כתבו יחד את "המדריך להשראת הנקה" הכולל גם פרוטוקולים רפואיים, שהתפרסמו בספריו של ד"ר ניומן ובמקומות נוספים. כאן מובאים עיקרי הדברים.
מערכת ייצור החלב בגוף האשה היא מערכת פשוטה יחסית, ובאופן עקרוני היא עובדת כך:
במהלך הריון, שדיה של האם גדלים, ובתוכם נוצרים תאים רבים המיועדים לייצור ואגירת החלב. שינויים אלו מושפעים בעיקר מרמות גבוהות של שלושה הורמונים, שנוצרים בגוף בכמויות גדלות והולכות במהלך הריון: פרולקטין, אסטרוגן ופרוגסטרון. להורמונים אלו יש תפקידים רבים בגוף. בהקשר שלנו – הנקה, הפרולקטין אחראי על גדילת השדיים והתמיינות התאים בתוכם, האסטרוגן בונה את מערכת צינורות החלב בתוך השד, והפרוגסטרון אחראי על ייצור והגדלה של בלוטות החלב (התאים בשד המייצרים את החלב). כמו כן הוא מעכב את ייצור החלב, ומונע את שחרורו מהשד במהלך ההריון, עד הלידה. במהלך כל ההריון, יש בגוף האשה רמות גבוהות של הורמונים אלו.
לאחר הלידה, רמות הפרוגסטרון והאסטרוגן יורדות מאוד, אך רמות הפרולקטין עולות, והדבר גורם לייצור שפע חלב ושיחרורו החוצה. לאחר ימים ספורים לאחר הלידה, ייצור החלב משתנה, ומתחיל לפעול על פי מנגנון של "היצע וביקוש": ככל שייצא יותר חלב מהשד- בכמות גדולה יותר ובתדירות גבוהה יותר (בין אם ע"י תינוק יונק ובין אם ע"י האם באמצעות משאבה) כך הגוף ייצר יותר חלב.
פרוטוקול השראת ההנקה מנסה לחקות את השינויים המתרחשים בשד במהלך ההריון, וכך לאפשר לאשה המעוניינת בכך- להניק את ילדה או לייצר עבורו חלב. בכדי להשרות הנקה אין צורך להיות בהריון, ואף אין צורך ברחם או בשחלות. כל שהאשה זקוקה לו הוא שדיים, ובלוטת יותרת המוח בריאה. זה הכל.

לאשה הרוצה "להשרות הנקה", מומלץ להתחיל את התהליך מוקדם ככל האפשר, עם היוודעה על לידתו הצפויה של התינוק. הדבר חשוב, בכדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר, ולייצר חלב בשפע. בפרוטוקול הבסיסי של ד"ר ניומן מומלצת תקופת הכנה של שישה חודשים לפחות. עם זאת, גם אם האשה החליטה בשלב מאוחר יותר שברצונה להניק, אפילו לאחר הגעתו של התינוק הביתה- הדבר אפשרי בהחלט, ולכך מקדיש ד"ר ניומן פרוטוקול נפרד- "הפרוטוקול המואץ". פרוטוקול מיוחד נוסף מיועד לנשים בגיל המעבר (או לכאלו שחוות את תסמיניו בעקבות מצבים רפואיים). אמנם, ככל שתקופת ההכנה של השדיים להנקה תהיה ארוכה יותר- כך יגדל הסיכוי שהאשה תוכל לייצר כמות חלב גדולה יותר עבור תינוקה.

כדאי לזכור, שהנקה היא הרבה יותר מאשר רק "אוכל" (שגם במנות קטנות ערכו יקר מפז). ההנקה מעניקה לתינוק הגנה חיסונית חשובה, תורמת להתפתחותו הפיזיולוגית וכמובן, בונה קשר מיוחד בינו לבין אמו. לכן, גם להנקה חלקית בה התינוק מקבל תרכובת מזון לתינוקות כהשלמה לחלב אם, יש ערך רב. במקרים אלו, במידה והאשה מעוניינת בכך, היא תוכל להמשיך ולהאכיל את תינוקה על ידי הנקה בלבד, ולהוסיף את תרכובות המזון לתינוקות, תוך כדי ההנקה בעזרת מערכת "השלמת הנקה".

כפי שכבר הוזכר, התהליך מתחיל באופן מיטבי כשישה חודשים לפחות לפני הלידה המשוערת (ככל שתקופת ההכנה תתארך- כך ייטב) וכולל שלושה שלבים מרכזיים. בשלב הראשון, בכדי להעלות את רמות האסטרוגן והפרוגסטרון, האשה נעזרת בגלולות משולבות (אסטרוגן ופרוגסטרון) למניעת הריון. [כמות ההורמונים בגלולות אלו קטנה למדי. לצורך השוואה, אישה העוברת תהליכי הפרייה חוץ גופית מקבלת באופן יומיומי מנה של פרוגסטרון דרך הנרתיק בכדי לשמור על ההריון, במינון של 200 מ"ג ליום. כמות הפרוגסטרון בגלולות למניעת הריון נעה בין 1 ל3 מ"ג לגלולה]. במקביל, בכדי להעלות את רמות הפרולקטין, נעזרות הנשים בתרופה הנקראת מוטיליום. המוטיליום היא תרופה המיועדת במקורה לטיפול בבעיות במערכת העיכול. היא לא מכילה הורמונים, אך אחת מתופעות הלוואי שלה היא עלייה משמעותית ברמות הפרולקטין בגוף. מסיבה זו, מוטיליום נמצא בשימוש גם כתרופה המגבירה ייצור חלב. בשלב זה השדיים גדלים, ונבנית מערכת ייצור החלב.

בשלב השני, כשישה שבועות לפני הלידה המשוערת, יש להפסיק את לקיחת הגלולות ולהמשיך לקחת את המוטיליום.. לאחר הפסקת הגלולות, יש להתחיל לשאוב חלב, בתדירות גבוהה, במשך כחודש. עם התחלת השאיבות, מומלץ ליטול גם כמוסות צמחיות להגברת ייצור החלב.

בשלב השלישי, עם הגעתו של התינוק, יש להניח אותו על שדי האם בהקדם האפשרי, ולהתחיל להניק אותו באופן מלא. בשלב זה מומלץ מאוד להיעזר ביועצת הנקה מוסמכת שיש לה ניסיון בלווי אמהות בתהליך של השראת הנקה. בתחילה מומלץ להמשיך ולשאוב חלב, בכדי לשמור על ייצור החלב. בהדרגה, עם ביסוס ההנקה- ניתן להפסיק את השאיבות.
שימי לב! התהליך כולו חייב להיות מלווה ע"י רופא. הדבר חשוב גם כדי לקבל מרשמים, אך יותר מכך, בכדי לבחון את התאמת התרופות לגופה של האשה, וללוות את התהליך כולו. כמובן שמומלץ לפנות לרופא שמכיר את תהליך "השראת ההנקה", תומך בו, והתנסה בליוויו בעבר.

זכרי: חלב אם הוא נוזל יקר מפז, וכל טיפה ממנו יקרה מאוד, אך מעבר לכך- ערכה של ההנקה עצמה גדול בהרבה מערכו התזונתי והחיסוני של החלב. גם אם אינך מייצרת את כל החלב שמקבל תינוקך, את מעניקה לו מתנה גדולה כשאת בוחרת להניק אותו.
המידע שבמסמך זה הינו כללי. לקבלת מידע מפורט יותר לגבי התהליך כולו, ניתן לקרוא באנגלית את "המדריך להשראת הנקה": The Protocols for Induced Lactation – A Guide for Maximizing Breastmilk Production, By Lenore Goldfarb, B.Comm, B.Sc, IBCLC and Jack Newman, MD, FRCPC), הכולל את הפרוטוקולים המלאים. בכל מקרה, לאשה המעוניינת להשרות הנקה מומלץ מאוד לערוך פגישה מסודרת עם יועצת הנקה ורופא (כאמור, עדיף עם נסיון ביישום פרוטוקולים אלו) ולבחון את התהליך באופן אישי.

נכתב על יד שלומית מנדלבאום

במסגרת עבודת גמר בקורס מדריכות הנקה, מטעם מכללת וינגייט ומועדון הנקה "חלב אם", 2013 התשע"ג