מהי שלפוחית חלב? (Bleb)
שלפוחית חלב, או פתח סתום בפטמה, נקרא גם בלב Bleb או "חלב מתחת לעור".
ההתייצגות היא של נקודה מבריקה, לבנה או צהובה על הפטמה או ההילה.

שלפוחית עלולה להופיע כאשר מעט עור מכסה פתח של צינורית חלב, וחלב מצטבר מאחורי הכיסוי, או מחסימה בתוך הצינורית עצמה, ללא כיסוי עור מעליה.
אם סוחטים את השד באותו האזור, השלפוחית (בלב) תתבלט החוצה בד"כ. שלפוחיות אלו עלולות להיות מאד כואבות בזמן הנקה, ולהישאר מספר ימים ואפילו שבועות. הן עשויות להחלים ספונטנית, כאשר העור המכסה את הפתח מתקלף ממנו. לעתים הן אינן מלוות בכאב כלל (1,2). שלפוחית חלב לא תופיע מיד לאחר הלידה, אלא מדובר בתופעה מאוחרת יותר- החל ממספר ימים לאחר הלידה ועד שבועות לאחר הלידה.

אין תיעוד בספרות מהי שכיחות הופעת שלפוחית החלב. מחקרים מראים ש- 80%-90% מהנשים המניקות סובלות מכאב כלשהו בפטמות. 26% יתקדמו לפציעה ולכאב עז. כאב בפטמות היא בעיה שכיחה. וכשזה קורה- ההנקה בסכנה (3) הפתוגנזה- כיסוי של אפידרמיס המכסה פתח של צינורית חלב שבתוכו יש חלב, ויצירת תגובה דלקתית מקומית. (5,4) יש לציין, כי בספרות, ההתייחסות לשלפוחית חלב ולצינורית סתומה – משותפת. השלפוחית כעצמה מקבלת מעט מאד התייחסות. מסקירה של החומר, נראה כי קלינית, מדובר בשני מקרים על אותו הרצף (ספקטרום) . יתכן כי שלפוחית חלב היא המקרה הקל ביותר של צינורית סתומה.
העבודה הזו תעסוק בשלפוחית, אולם כאמור, לא ניתן לעשות הפרדה מלאה בין השניים.
סיבות להיווצרות:
השלפוחית נגרמת כשפתח צינורית על פני עור הפטמה נסתם- עם או בלי כיסוי עור מעליו. לעיתים בשל גוש קטן של חלב קרוש, או חלב שומני שהתגבש חלקית.
1. סטזיס של חלב (חלב שנותר בשד) ואי פינוי אפקטיבי של חלב מהשד.
הצמדות לא טובה/לא יעילה (פגות, אנטומיה של הלסת, היפוטוניה, בשלות נוירולוגית, רפלוקס, מומים מולדים, לשון קשורה).
האכלה לא נינוחה.
האכלה שאינה מונחית תינוק אלא לפי לוחות זמנים (משך הנקה ותדירות הנקות).
יצור יתר של חלב.
שד גדול או גדוש.
שימוש לא נכון במשאבת חלב. הסתמכות על שאיבה או סחיטה בלבד במקום על הנקה.

2. לחץ מקומי על השד.
חזיות לא מתאימות
שימוש בקונכיות לוחצות
מנשא לוחץ
חגורת בטיחות שאינה ממוקמת נכון
תיק צד כבד ולוחץ

3. סטרס ועייפות אימהית. (5,6,7)
אבחנה
לעיתים שלפוחית חלב עומדת בפני עצמה כמתואר. לעומת זאת, לעיתים נחסמת צינורית לזרימת חלב לחלוטין, ממקטע רקמת שד המתנקז לתוכה. במקרים אלו, ניתן למשש אזור רגיש שנמשך עמוק לתוך השד. מצב זה של צינורית חסומה הוא דלקתי ועלול להתקדם לדלקת בשד ואף לאבצס, אם אינו מטופל (8).

טיפול
אם השלפוחית אינה כואבת, אין צורך בטיפול מיוחד. שלפוחיות לא כואבות- בד"כ מסתדרות מעצמן. זה יכול לקחת ימים עד שבועות.
הטיפול בשלפוחית כואבת מורכב מכמה זרועות-
1. פתיחת השלפוחית הקיימת.
2. טיפול תומך.
3. טיפול בגורם שהביא ליצירת השלפוחית.
4. אבחון מוקדם של סיבוכים.

1. פתיחת השלפוחית הקיימת:
יש מספר טיפולים המופיעים בספרות כיום. לא לגבי כולם יש עדויות מספקות.
הטיפולים המובאים כאן, הם המוסכמים על כולם. הבסיס הוא ניסיון פתיחה של השלפוחית לאחר ריכוך העור. יתכן שיהיה צורך לחזור על הפעולות מספר ימים (הן לפני והן אחרי פתיחת השלפוחית).

א. חימום האזור- קומפרסים חמים על השד לפני האכלה ובאופן תכוף. ניתן להשתמש בחיתול בד או בחיתול חד פעמי שהושרה במים חמים ומונח על השד.
כמו כן, ניתן להשקיע את השד בכיור עם מים חמימים.
יש הממליצים על מקלחות חמימות בין ההנקות למשך 5-15 דקות.
מטרת החימום היא לרכך את העור ולהרחיב את פתח הצינורית על מנת לאפשר לתינוק לפתוח את החסימה בזמן הנקה. לעיתים, החימום עצמו גורם לפתיחה ספונטנית של השלפוחית.
ב. שימון האזור- ניתן לשים צמר גפן טבול בשמן זית בחזייה על מנת לשמן ולרכך את האזור.
ג. הנקות תכופות, עם שינויי תנוחה של התינוק, וניסיון להניק כך שסנטר התינוק לוחץ על האזור המתנקז אל הצינורית החסומה- אם ניתן לאתר אותו במישוש. יש להניק מיד לאחר שימוש בקומפרס חם, ראשית מהצד החסום. לא להזניח את הצד השני!
ד. עיסויים של השד- תוך כדי הנקה ובין הנקות. יש לעסות בעדינות על מנת לא לפצוע את העור. ניתן לנסות לעסות לכיוון הפטמה, ויש הגורסים כי כדאי לנסות עיסוי הפוך- מהפטמה לכיוון עומק בית החזה. לעיתים עיסויים יפתחו את השלפוחית ,עם יציאת חלב קרוש כעין "חוט" או חומר גרגירי.
ה. לאחר כל אלו אם לא נפתחה השלפוחית- ניתן לנסות פתיחה לאחר חימום טוב וריכוך האזור, באמצעות שפשוף עדין וממוקד של פני הפטמה עם מגבת לחה. אם השלפוחית מאד בולטת מן העור ניתן לנסות לגרד אותה בעדינות באמצעות ציפורניים נקיות מאד.
ו. פתיחה כירורגית- לא מומלצת לביצוע לבד, מחשש לפציעה והיווצרות זיהום. אם לא חלה פתיחת שלפוחית לאחר כל הטיפולים האלו, כדאי לפנות לאיש מקצוע- רופא או אחות על מנת לבצע פתיחה עם מחט סטרילית.
יש נשים המדווחות על הקלה מידית לאחר יציאת חלב מהפתח הסתום. שכיח יותר שהחומר שחסם את הפתח כבר יבש, הפרוצדורה הופכת את הפטמה לרגישה יותר, וההחלמה אורכת זמן רב יותר. (8)
לאחר פתיחת השלפוחית על מנת לשפר ולזרז את ההחלמה יש למרוח משחה אנטיביוטית במרשם רופא, לסירוגין עם לנולין על מנת למנוע סתימה חוזרת.
המשך קומפרסים חמים, שימון מקומי, עיסויים, והנקות תכופות בשינוי תנוחות.

• יש טיפולים שאין לגביהם מספיק נתונים התומכים ביעילותם. ניתן לנסות טיפול באולטרסאונד, המצוי בכל מכון פיזיותרפיה. המינון הוא 2 וואט לס"מ בריבוע, למשך 5 דקות. ניתן לנסות יומיים רצופים, למרות שפעמים רבות טיפול אחד מועיל.

2. טיפול תומך- נטילת נורופן או אדוויל מותרת, חשוב לנוח ולהקפיד על שתייה מרובה.

3. טיפול בגורם שהוביל ליצירת השלפוחית- הוא משמעותי ומהווה חלק מהטיפול.
*השגת ההצמדות הטובה ביותר האפשרית
*האכלות שהן מונחות לפי צרכי התינוק ולא מתוזמנות לפי השעון- לא במשכן ולא בתדירותן.
*איזון ביצור החלב.
*הסרת לחץ מקומי מהשד.
*הנקה נינוחה, ככל האפשר, מנוחה אימהית ככל הניתן והפחתת עומסים וסטרס.
*שתייה ותזונה נאותה.

4. אבחון מוקדם של סיבוכים-
יש לפנות מיד לרופא המטפל כאשר מופיעים- אודם מקומי, חום, נפיחות, הפרשה מוגלתית או אחרת.

מניעה
יש נשים שבהן חוזרת התופעה של שלפוחיות החלב. יש לשים לב לכל הגורמים שמפורטים העומדים בבסיס העניין, ולטפל בהם גם כדרך מניעה. יש לבדוק את השד לעיתים תכופות על מנת לאתר שלפוחיות וחסימות מוקדם ככל האפשר. אם בכל זאת יש חזרת שלפוחיות חלב, יש הממליצים להפחית כמויות שומן רווי בתפריט מחד, ומאידך ליטול לציטין. לציטין הוא תוסף מזון בטוח לשימוש. הוא מגדיל את כמות חומצות השומן הרב בלתי רוויות ומוריד את צמיגות החלב על ידי כך. המינון המומלץ הוא 1200 מ"ג 4X ליום. (2)

 

כתבה: ד"ר שרון שגב דומאי, במסגרת עבודת סיום קורס מדריכות הנקה של "חלב אם".
הנחיה : ד"ר ג'ינה ויסמן.
רשימת ספרות
1. Mohrbacher N, Kendall-Tackett K. Breastfeeding Made Simple.
2. Newman J, Kernerman E, Breastfeeding inc
3. Martin j, Nipple pain, causes, treatments and remedies. LEAVEN, vol.36 no.1, Feb-Mar 2000. Page 10-11.
4. Hertzel S, J hum lact, 22(3) 2006. P 340-343.
5. American academy of breastfeeding, protocol #4
6. American academy of breastfeeding, protocol # 26
7. Smillie C M , Breastfeeding resources.com
8. Wilson-Clay B, Hoover K. The Brestfeeding Atlas, Lancet news press, Ch/ 7.