מאת סאטורי וייס

מדברים רבות על הורמון האוקסיטוצין בהקשר הלידה והשפעתו על מהלכה אך האם ידעתן שהוא קשור קשר הדוק גם להנקה?
מה תפקידו של האוקסיטוצין, ואיך הוא משפיע על היולדת לאחר הלידה, על ההנקה, ועל תחושת האמהות?
אוקסיטוצין: זהו הורמון המכונה "הורמון האהבה" , הוא מופרש מחלקה האחורי של בלוטת יותרת המוח ומיוצר על ידי ההיפותלמוס, אזור במוח השולט על מערכת העצבים ובעל תפקיד משמעותי כשמדובר על "התנהגות חברתית". הורמון האוקסיטוצין מעורב בכל תהליך הלידה וההנקה.

לידה

במהלך הלידה האוקסיטוצין מרכך את צוואר הרחם ומסייע ליצירת צירים יעילים. האשה תחוש דחף בלתי נמנע להוציא את העובר כאשר התנאים מתאימים ורמת האוקסיטוצין מגיעה לשיא. הרמה הגבוהה ביותר של אוקסיטוצין היא לאחר הלידה, על מנת להבטיח את פליטת השלייה בצורה הכי טובה. (Colostrum and civilization. In: The Nature of birth and breastfeeding , Dr. Michel Odent).

"דר' מישל אודנט מתאר דחף בלתי נמנע להוציא את העובר כאשר התנאים מתאימים ורמת האוקסיטוצין מגיעה לשיא. השילוב של הקוקטיל ההורמונלי ותחושת הסיפוק של היולדת, המצמידה את פרי בטנה אל הפטמה ובו זמנית מתבוננת בעיניו הפקוחות ומתוודעת אליו לראשונה, יוצר חוויה של אהבה לילוד ומאפשר את היפרדות ופליטת השילייה".

הנקה

רמות האוקסיטוצין שמופרש במהלך הלידה יורדות. אם כן מה מה משמר את הפרשת האוקסיטוצין? ומדוע חשובה נוכחותו?
ההנקה היא זו המשאירה את רמות האוקסיטוצין גבוהות – הן הגירוי של היניקה והן המגע של האם והתינוק. אחד התפקידים המרכזיים של האוקסיטוצין בהנקה הוא יצירת "רפלקס שחרור החלב". גירוי השד על ידי התינוק מעורר את קצות העצבים שבפטמה ומעביר מסר לשחרור אוקסיטוצין במוח. האוקסיטוצין אחראי לכווץ תאי שריר סביב בלוטות החלב ולדחיפת החלב לכיוון הפטמה. אצל אשה מניקה יורגש רפלקס שחרור החלב בדרכים שונות – עקצוץ, זרמים, תחושת התמלאות השד, ולעיתים שחרור חלב יקרה במחשבה על התינוק או במשמע בכי של תינוק ללא הגירוי המכני. משמעות העובדה שרפלקס זה תלוי בהפרשת האוקסיטוצין היא שהרפלקס עשוי להיות מושפע מגורמים היכולים לעכב אותו כמו כאב, פחד, חרדה, סטרס, תחושת חוסר ביטחון וחוסר פרטיות.
גם עצם המגע של האם והתינוק כשהתינוק בזרועותיה של אמו, או כאשר הם שוכבים יחד במגע של עור לעור מעורר את הורמון האוקסיטוצין (אצל שניהם והאמת שגם אצל האב במגע עם התינוק).
על כן כאשר נתקלים בקשיים בהנקה אחד הדברים הראשונים שמומלץ לאמא לעשות הוא להיות במגע עור לעור עם תינוקה כך שניהם נרגעים, נושמים יחד, והמערכת ההורמונלית של האם מפרישה אוקסיטוצין שיכול לתמוך בה בקושי – גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רגשית.

בספרו של מישל אודנט האהבה בראי המדע הוא מתייחס ל"תגמול" שיש לאם ולתינוק מעצם ההנקה ומההפרשה ההורמונלית שבגופם:
"הנקה גם היא נחוצה להישרדות היונקים לכן אין זה מפתיע שמעורבת בכך אותה מערכת של תגמול, כאשר אישה מניקה רמת הבטא אנדורפינים שבגופה מגיעה לשיא לאחר עשרים דקות.גם התינוק מקבל תגמול ישנם אנדורפינים בחלבהּ של האם האנושית, זוהי הסיבה לכך שלאחר שהוזנו בחלב אם התינוקות מתנהגים ונראים לפעמים כאילו היו באקסטזה" (האהבה בראי המדע דר' מישל אודנט עמ 36)

תחום שעולה לדיון רבות בשנים האחרונות הוא תופעת הדכדוך לאחר לידה.
כאשר האם נמצאת במצב של דכדוך וקושי להתמודד עם היומיום לפעמים נראה לה כי ההנקה רק מקשה עליה ולעיתים רוצים בני המשפחה לעזור ולהזין את התינוק בבקבוק על מנת להקל על התמודדות האם. חשוב לדעת כי הפרשת האוקסיטוצין בהנקה משפיעה על מצבה הרגשי של האם המניקה. האוקסיטוצין הינו בעל פעילות אנטי דכאונית ועוזר לאם להתמודד עם מצבה הגופני והרגשי לאחר הלידה. על כן ההנקה עצמה היא דרך התמודדות עם תופעת הדכדוך שלאחר הלידה כי היא זו שמעודדת את המשך הפרשת הורמון האוקסיטוצין גם לאחר הלידה. במהלך השנים התפקיד הידוע של האוקסיטוצין בהנקה היה שחרור רפלקס החלב, אך כיום יודעים שלאוקסיטוצין, ישנו גם תפקיד מהותי בהיותו מעורר את המוח האימהי , משנה את ההרכב הנויוביולוגי במוח ומעורר את האינסטינקט האימהי להגן על התינוק ולהזין אותו.

המאמר שפרסמה ד"ר פיליאנג קים (פוסט־דוקטורנטית במוסד הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH) שמתמחה במיפוי הגורמים הנוירולוגיים, הביולוגיים והאנדוקרינולוגיים שמשפיעים על איכות הקשר בין האם לתינוק) ממחיש את ההגדרה הזאת לאינסטינקט האמהי, כמו גם את חשיבות הקשר המוקדם בין האם לתינוק. המחקר הראה שמוחן של אמהות מיניקות הגיב בעוצמה חזקה יותר לבכי התינוקות שלהן מאשר מוחן של אמהות שהזינו את התינוקות בתחליפי חלב.
המסקנה, כותבת קים, היא שהנקה מעוררת אצל האם תגובה רבה יותר באזורים במוח שחשובים ליצירת קשר עם הילד בשלב מוקדם מאוד, כבר לאחר הלידה, מה שמסייע להן לפתח רגישות אמהית.

"אימהות מניקות קשובות יותר לבכי התינוק מגלות יותר רגשות חיוביים פחות חרדה ויותר רוגע ומגלות יחס חיובי יותר מכוון מגע וחיוכים כלפי התינוקות שלהם" (2011 Kim et al)
כלומר לאוקסיטוצין אצל אמהות טריות יש תפקיד חשוב – הוא מפחית את החרדה של האם ומגדיל את תחושת האמפתיה שלה למשמע בכי.

סיכום

הורמון האוקסיטוצין – הורמון האהבה המופרש לאחר הלידה בהנקה תומך באם היולדת להזין את תינוקה, מאפשר את רפלקס שחרור החלב, מרגיע ומעורר את תחושת הבטחון של האם מעורר את הרגשות האמהיים שלה כלפי התינוק, ואת רגישותה והאמפתיה שלה וכמו כן מאפשר לה להתמודד במצב של קושי בכך שמשפיע על מצב הרוח שלה ובעל אפקט אנטי דכאוני.

מקורות

* Colostrum and civilization. In: The Nature of birth and breastfeeding , Dr. Michel Odent
* Evidence for a Neuroendocrinological Foundation of Human Affiliation Plasma Oxytocin Levels Across Pregnancy and the Postpartum Period Predict Mother-Infant Bonding. Ruth Feldman,Aron Weller,Orna Zagoory-Sharon and Ari Levine
* Breastfeeding, brain activation to own infant cry, and maternal sensitivity, Pilyoung Kim, Ruth Feldman, , Linda C. Mayes, Virginia Eicher, Nancy Thompson, James F. Leckman, James E. Swain, Journal of Child Psychology and Psychiatry , Volume 52, Issue 8, pages 907–915, August 2011
· האהבה בראי המדע – דר' מישל אודנט, תרגום מאנגלית צביקה אגמון, דיאדה, 2010
· אפיגנטיקה – השלכות התזונה בעוברות והשנים הראשונות – דר' שרון ברנסבורג צברי
http://hadassahold.consistdev.com/NR/rdonlyres/2F5140B0-8024-427B-8173-07ACF680217A/29707/epigenetic_nutrition_breastfeeding_JAN2013_full.pdf
· הכל אודות אמא – קרן צוריאל הררי, מוסף כלכליסט http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3553684,00.html