שימור הנקה במצבים של אלרגיה

אני אחות ויועצת הנקה, אמא לארבעה, ללא היסטוריה של אלרגיות מזון במשפחה. אני זוכרת כשמיכל, הבת הרביעית שלנו, הייתה תינוקת קטנה ושמעתי על תינוק של עמיתה שהיה לו דם בצואה ושאובחן כרגיש לחלבון חלב וחשבתי לעצמי איזה מזל שמיכל לא אלרגית והרגשתי שדבר כזה רחוק מלקרות במשפחתי.

מספר שבועות אחרי זה, כאשר מיכל הגיעה לגיל חודש וחצי, שמתי לב לנקודה קטנה אדומה ביציאה שלה. קראתי לבעלי לבא להסתכל וגם הוא הבחין בזה. פנינו לרופא הילדים שלנו שהפנה אותנו לבדיקת דם סמוי בצואה אך הרגיע והסביר שפעמים רבות לא מדובר בדם. שלחנו שתי דגימות ואחת חזרה חיובית.

הנקתי את מיכל הנקה בלעדית ורופא הילדים שלנו אמר שכנראה שמדובר ברגישות לחלבון חלב שעובר למיכל דרך חלב האם שהיא מקבלת. הוא המליץ שאפסיק לאכול מוצרי חלב. הפסקתי והתופעה המשיכה. הרופא המליץ שאפסיק לצרוך גם מוצרים המכילים סויה (שזה באופן מפתיע כולל המון מאכלים). הפסקתי והתופעה המשיכה ואף החמירה.

מהר מאוד, במקום נקודות וחוטים קטנים של דם, התחלתי למצוא כמויות גדולות יותר של דם וריר בחיתולים רבים של מיכל. בפעם הראשונה שזה קרה (וגם בכל החמרה שלאחר מכן) חששתי שמדובר במצב חירום של ממש למרות שמיכל הייתה נראית נינוחה ולא כאובה. נסענו מיד לגסטרו ילדים בירושלים להתייעצות דחופה. הגסטרו הסכים שמדובר ברגישות לחלבון חלב וסויה ואולי עוד חלבונים והסביר שלוקח כמה שבועות מהשינוי התזונתי של האם ועד שהחלבונים מתפנים מהגוף ורואים הטבה אצל התינוק. הוא הציע שאמנע גם מעוד מאכלים אלרגניים כמו אגוזים, תותים ופירות הדר.

התופעה השתפרה מעט ושוב החמירה בגלים. לא היה מדובר בדימום מאסיבי אבל היה נורא מבהיל לראות. פחדתי ממה שאראה כשאחליף חיתול והתפללתי לפני כל החלפה שלא יהיה מלא בריר ודם. רשמתי את כל מה שאכלתי וחיפשתי קורלציות בין הדם לבין התזונה שלי. הפסקתי לאכול מאכלים נוספים: בקר, שוקולד, קישואים, מלפפונים, עגבניות, ולא ראיתי שום השפעה. כל פעם שחשבתי שאפשר לנשום לרווחה, שוב הייתה החמרה. ובמקביל, מיכל גדלה והתפתחה, רגועה לרוב, והפער בין איך שהיא נראתה לבין הפחד והמתח שאני חוויתי היה עצום.

התייעצתי עם רופאת ילדים נוספת שלאחר בדיקה מקיפה, המליצה לי להתעלם מהדם בצואה ולהמשיך להניק אותה ולבדוק לה המוגלובין תקופתית. גם בן הזוג שלי היה בעד, אבל לא יכולתי להתעלם מהדם שראיתי ביציאות שלה.

כשמיכל הייתה בת 4 חודשים בערך חזרנו לגסטרו ילדים למעקב והתייעצות מחודשת עקב ההחמרה הדרגתית. הגסטרו שעד אז תמך בהמשך הנקה למרות הכול, אמר שבמצב הנוכחי שכמעט בכל יום יש מספר יציאות עם דם, הוא ממליץ לעבור לשבועיים לפורמולה מפורקת ולראות אם יש הטבה. בשלב זה כבר קראתי המון באינטרנט על התופעה ומצאתי נייר עמדה בנושא המזכיר האפשרות שהאם תגביל את תזונתה אף יותר או תיקח אנזימים שעוזרים בפירוק האוכל – אבל הגסטרו לא הכיר התערבויות אלו והיה בעד ניסיון לתת פורמולה והפסקה זמנית של הנקה. גם רופא ילדים המקורי שלנו אמר לי שהוא לא שקט לגבי מיכל וחושב שצריך להפסיק להניק או להתעקש על בדיקות חודרניות לגילוי שורש הבעיה – דבר שאפילו הגסטרו שלל.

זו הייתה נקודת שבירה עבורי. כל כך רציתי להניק והאמנתי בהמשך הנקה כדרך הנכונה עבור מיכל עם כל יתרונות ההנקה והייתה לי התנגדות חזקה למתן פורמולה – העדפתי בעצמי לשתות את הפורמולה המפורקת ולהמשיך להניק אותה, אבל כבר פקפקתי בעצמי ופחדתי שאולי אני נוהגת בחוסר אחריות ומסכנת את מיכל.

פניתי לדיאטנית של מבוגרים ודיאטנית של ילדים בתקווה שיעזרו לי עם המלצה על דיאטה היפואלרגית, אבל הן לא שמעו על בעיה כמו של מיכל ולא כל כך ידעו איך לעזור. הן התייעצו עם עמיתים אחרים, דיאטנית ורופא ילדים, שאמרו שכנראה מיכל ילדה מאוד מאוד אלרגית וצריכה פורמולה מיוחדת.

בשלב זה פניתי לג'ינה שהייתה מרצה שלי בקורס יועצות הנקה. תיארתי לה את המצב והיא המליצה לי על בסיס ניסיון עם נשים אחרות לעבור לתזונה יותר מצומצמת הכולל פירות, ירקות, אורז מלא, עדשים, חומוס, וחזה הודו ועוף ואז לעט לאט להכניס מאכלים נוספים כגון אגוזים, קינואה ועוד.

זה היה לי קשה בהתחלה אבל התקווה שזה יעזור למיכל ושאוכל להמשיך להניק אותה נתנה המון מוטיבציה. בשבועיים הראשונים לא ראיתי שום הטבה אבל בשבוע השלישי כבר היו כמה ימים קצת יותר טובים.

במקביל, התייעצתי עם רופאת ילדים נוספת שהיא גם יועצת הנקה. הרופאה אמרה לי להפסיק לבחון את החיתולים של מיכל לנקודות קטנות של דם ושאתעד רק את החיתולים עם דם הנראה לעין בצורה חד-משמעית. היא אמרה שאם יש הטבה ובמעקב אחר ההמוגלובין של מיכל, ניתן להמשיך להניק. היא גם המליצה לחזור לגסטרו להתייעץ לפני תחילת מוצקים בגיל חצי שנה – עוד נושא שהדאיג אותי מאוד.

עוד דבר שעשיתי שלא כהרגלי זה שפניתי לרפואה אלטרנטיבית, לשיטה הנקראת IPEC שעליה שמעתי ושהבנתי שהיא מטפלת בין השאר בבעיות הקשורות לאלרגיות. הבנתי שהרפואה הקונבנציונלית אין פתרונות או כלים לעזור מלבד פורמולה והרגשתי שאין לי מה להפסיד. התחלנו טיפול IPEC זמן קצר אחרי שהתחלתי את הדיאטה עליה המליצה ג'ינה.

זמן קצר לאחר שהתחלתי ליישם את ההמלצות של ג'ינה, של רופאת הילדים והטיפול האלטרנטיבי, חל שיפור ניכר ביציאות של מיכל. הדרגה אך באופן ברור הפסיק להופיע דם בצואה עד שבגיל 7 חודשים כבר לא היו יציאות דמיות. זו הייתה הקלה שאין לתאר אותה.

לקראת תחילת מוצקים חזרנו לגסטרו. הוא הסכים שאפשר להתחיל בהדרגה לתת למיכל מזונות שלא גורמים ככל הנראה להשפעה שלילית דרך חלב אם, קודם בכמות קטנה ואח"כ ללא הגבלה.

לשמחתנו מיכל התחילה לאכול מוצקים ולא חזר הדם בצואה. נתתי לה קודם לאכול מאכלים שלא ידועים כאלרגניים. לי בעצמי לקח הרבה זמן עד שחזרתי לאכול מאכלים נוספים ומגוונים יותר אבל לאט לאט הוספתי בחזרה לתפריט שלי מאכלים המכילים שמרים, ביצים, מוצרי חלב, דגים ועוד ולאחר שראיתי שזה עובר בשלום דרך חלב האם נתתי גם למיכל לטעום ולא היו לה תגובות אלרגיות.

קשה להאמין שהיום מיכל בת כמעט שנה וחצי, אוכלת מכל מגוון המזונות ועדיין יונקת!