לשון קשורה

שחרור לשון קשורה במועדון חלב אם על ידי ד"ר ג'ינה ויסמן

לפני:

מדוע צריך לשחרר את הלשון?

לכולנו יש חיבור בין הלשון לרצפת הפה. ישנם מקרים בהם התינוק נולד כשהקרום המחבר בין הלשון לרצפת הפה מתוח מדי, קצר מדי, עבה מדי או קדמי מדי (למשל מחובר לקו החניכיים). ישנם מקרים בהם לא ניתן לראות זאת בעין.

בזמן הנקה ללשון תפקיד מכריע. הלשון נמשכת קדימה כדי למשוך את השד, רקמת השד והפטמה מוחזקות בתוך הפה כשהלשון מכסה את החניכיים התחתונות ומבצעת תנועה גלית. לשון קשורה מונעת מהלשון לכסות את החניכיים התחתונות בזמן הנקה וכן מביצוע התנועה השלמה. על כן, לשון קשורה עלולה לגרום לבעיות בהיצמדות לשד, לכאבים בפטמה, הנקות ממושכות, העברת חלב בלתי מספקת, הפחתה בכמויות החלב של האם ועוד.

על פי נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים בישראל, הסימנים שיחייבו שחרור לשון כוללים בעיקר- כאב עז בהנקה, עם או ללא פצעים וסדקים בפטמות האם, ולעתים התנתקות חוזרת ונשנית בעת ההנקה של פה התינוק מהשד, ומצב בו העלייה במשקל של התינוק אינה מספקת.

מומלץ לקבל ייעוץ הנקה לפני טיפול בלשון, להכוונת האם לתיקוני תנוחה העשויים למנוע צורך בהתערבות כירורגית. אם נדרשת התערבות, מומלץ לעשותה מוקדם ככל האפשר, כדי לא לפגוע בהנקה. ההנחיות קובעות כי אין לבצע שחרור לשון רק למניעת בעיות הגייה או לצרכים אסתטיים.

מספר עבודות מחקריות מראות כי שחרור הלשון מפחית כאב שנגרם בעת ההנקה אצל רוב האמהות. כמו כן, דווח גם שיפור בהעברת החלב לתינוק והארכת משך תקופת הנקה. להשפעת הלשון על בעיות הגייה בעתיד אין ביסוס מדעי מוצק.

איך יודעים שצריך לשחרר את הלשון?

סימנים אפשריים לזיהוי (לא כולם צריכים להופיע אם בכלל):

  • לשון בצורת לב.
  • התרוממות צידי הלשון בלבד ולא התרוממות הלשון כולה.
  • צקצוקים תוך כדי הנקה, קול של "שבירת וואקום" תוך כדי ההנקה.
  • הנקות ממושכות, תינוק שאינו שבע רצון לאחר הנקות.
  • כאבים בהנקה או פטמות פצועות.
  • נשיכות תוך כדי הנקה.
  • חיך גבוה וצר.

הרבה מהסימנים מופיעים כחלק מהאתגרים הרגילים בהנקה, ועל כן חשוב להגיע לאיש מקצוע שיכול לתת חוות דעת גם על הלשון וגם על ההנקה.

שחרור הלשון:

ההמלצה לשחרור לשון תהיה רק במידה וקיימת אינדיקציה רפואית לכך או השלכות על ההנקה.

אחרי התרת לשון

אחרי התרת לשון

לפני התרת לשון

לפני התרת לשון

נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים בישראל אפריל 2012

הפרוצדורה עצמה:

  • מריחת משחה להרדמה מקומית תחת הלשון (בנזוקאין).
  • שחרור קצר ומהיר של הקרום על ידי כלי סטרילי שעבר עיקור באוטוקלאב.
  • במידה וישנו דימום- ניגוב קל עם גאזה סטרילית.
  • החזרת התינוק לאם להנקה מיד אחרי ההליך.
  • במידה והמקום עדיין רדום, והתינוק לא נצמד לשד, מתן חלב אם לפה התינוק (חלב אם מאפשר סגירת הפצע וריפוי מהיר יותר וגם מרגיע את התינוק).

סיכונים אפשריים:

דימום– ניתן לטפל בזה באמצעים רפואיים, כמו כן חלב אם מסייע מיידית.
זיהום– למניעתו נעשה שימוש בפרוצדורה עצמה בכלים סטריליים ברמה הגבוהה ביותר.

למניעת זיהום בהמשך – לשמור על ניקיון הידיים בעת הטיפול בתינוק, להימנע ממגע ידיים של אחים קטנים בפה התינוק.

המלצות להמשך לאחר שחרור לשון:

  • הנקות תכופות ביום- יומיים הקרובים לפחות, להסתגלות מהירה של התינוק "ללשון החדשה". נשמח אם תעדכנו אותנו ביממה הראשונה לביצוע השחרור האם התינוק אוכל.
  • ביצוע תרגילים למניעת הדבקות חוזרת של הרקמה:
    התרגילים יבוצעו במשך 3 ימים, 3 פעמים ביום.
    בכל פעם, יש להעביר אצבע של ההורה תחת הלשון לרוחבה (3 פעמים), וכן להרים את הלשון בעזרת האצבע, תחת הלשון במקום השחרור (3 פעמים).
  • איחוי הפצע – במקרים מסוימים (לשון קשורה אחורית), לאחר השחרור יופיע חיפוי לבן תחת הלשון (בצורת מעוין), זהו חלק מריפוי הפצע ואינו מוגלה. אין לגרדו, וניתן להמשיך בתרגילים.
  • כאב – רוב התינוקות אינם מראים סימני כאב לאחר פעולת שחרור הלשון, במידה וכן ניתן להציע משכך כאבים מסוג פרצטמול עפ"י ההוראות הרשומות על התרופה. חשוב למנוע כאב במידה ויש, בכדי לאפשר אימון הלשון תוך כדי אכילה, ובכך שיפור מהיר של תנועת הלשון לאחר השחרור.
  • חום – לא אמור להופיע חום כתוצאה מההליך, במידה ויש, נא לפנות לרופא המטפל.
  • דימום – לא אמור להופיע דימום לאחר שחרור הלשון, במידה וישנו דימום ניכר יש ליצור קשר ולקבל הוראות בהתאם. דימום קל עשוי להופיע בעת ביצוע התרגילים, או בפליטות/יציאות לאחר ביצוע השחרור לאור בליעת דם תוך כדי ההליך.

 

החלמה מהירה,

ד"ר ג'ינה ויסמן

וצוות מועדון הנקה חלב אם

 

נכתב ע"י אריאלה לוי במסגרת עבודת סיום קורס הדרכת הנקה 2014, מועדון הנקה חלב אם

מה קשור- הנושא החם של לשון קשורה אחורית

ד"ר ג'ינה ויסמן DMD

יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, RN

 

על פי נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים בישראל מאפריל 2012, כאשר מוגדרת לשון קשורה אחורית, סוג 3 או סוג 4, ההמלצה היא לפנות ליועצת הנקה, ושיועצת ההנקה תחליט אם הקשיים בהנקה עלולים לנבוע מהלשון. הם מציינים שיעוץ הנקה טוב, יכול לייתר את הפעולה הכירורגית.

תפקידה של יועצת ההנקה הוא קודם כל לוודא שטכניקת ההצמדות לשד מאפשרת לתינוק להגיע לשד בצורה נכונה להנקה ומאפשרת לו לפתוח את הפה. אם לא, קודם כל לעבוד על הדברים הללו עם האם.

 בנוסף, יש מקום לבדוק את הלשון. הבדיקה היא בדיקה פונקציונלית ולא רק מבט: האם יש מיתר או לא.

 מצבים שעלולים להשפיע על אמינות הבדיקה הפונקציונלית של הלשון:

  • תינוק שמקבל או קיבל בקבוקים
  • תינוק עם טונוס שרירים גבוה
  • תינוק שלא קיבל תזונה מספקת, והוא רעב
  • אספקת חלב נמוכה של האם
  • אמא שעדיין בשלב לקטוגנסיס 1

 

 

יש כמה דברים שכדאי לעשות, לפני שממליצים על פעולה פולשנית לא הפיכה:

בבדיקת הלשון של תינוק בן יומיים- שלושה, חשוב לקחת בחשבון, שלפעמים כשנכנס שפע חלב (בשלב החלב הבוגר), הוא לומד לבצע פעולה נכונה יותר עם הלשון.

כשלאמא אספקת חלב ירודה בגלל שלא היה פינוי יעיל במשך שבועיים- שלושה, כדאי תחילה להעלות את אספקת החלב, ורק לאחר מכן, לעשות הערכה מחדש על הלשון.

אם הלשון לא פונקציונלית, והתינוק נחשף לבקבוקים, יש מקום להשכיח לו את הבקבוקים ע"י מתן תוספות בדרך חלופית, ואז להעריך את מצב הלשון.

במידה ולתינוק טונוס שרירים גבוה, המיתר מתחת ללשון עלול להיראות מתוח. הפניה לטיפולי גוף (Body Work), כדוגמת טיפולי קרניו-סקראל, או אוסטאופתיה, לעתים יביאו לתוצאה הרצויה של מיתר פחות מתוח, ללא פעולה פולשנית.

כמובן שלעתים, כשהאם בכאבים, יש מקום לשקול שחרור לשון בנוסף ובמקביל לרשימת הדברים הנ"ל.

במידה והאם אינה בכאבים, והסיבה לשיקול שחרור לשון היא תינוק לא פעיל על השד, ניתוק ואקום תכוף, פליטות מרובות והשתנקויות בזמן ההנקה, חשוב לדעת שאין ספרות רפואית התומכת בזה, אלא נתונים קליניים בשטח שנאספו אצלנו לאורך השנים.

 

 

 

Some of the References

 

Carrascoza et al, (2006) Consequences of bottle feeding to the oral facial development of initially breastfed children. Journal of Pediatrics, 82, 395-397

Segami, Y. et al, (2012) Perioral movements and sucking pattern during bottle feeding with a novel, experimental teat are similar to breastfeeding. Journal of Perinatology.(epub ahead of print)

Woolridge, M W.(2012) The mechanisms of breastfeeding revisited: Fresh U/S studies of breastfeeding and bottle feeding. ILCA conference Florida

 

Bu'Lock F. Woolridge MW, Baum JD. The development of the coordination of sucking, swallowing and breathing: an ultrasonographic analysis of term and preterm infants. Dev Med Child Neurol 1990;32:66978.

Woolridge MW. Breast-feeding: physiology into practice. London: Royal College of Physicians, 1995:30-2.

Woolridge M. W. (1986) The ‘anatomy’ of infant sucking Midwifery. Dec; 2(4): 164-71

Tamura, Y., et al (1996) Coordination of tongue movements and peri-oral muscle activities during nutritive sucking. Developmental Medicine and Child Neurology, 38, 503-510

Evidence of improved milk intake after frenotomy: a case report
Garbin CP1, Sakalidis VS, Chadwick LM, Whan E,
Hartmann PE

Pediatrics. 2013 Nov;132(5):e1413-7. doi: 10.1542/peds.2012-2651. Epub 2013 Oct 7.

, Geddes DT