הנקה לאחר ניתוחי שד

מאת ד"ר ג'ינה ויסמן DMD
יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, RN

האם אפשר להניק אחרי ניתוח?
כן, רב הנשים יכולות לייצר כמות מסויימת של חלב, התלויה בסוג הניתוח שעברו.
רב האמהות שעברו ניתוחים בשד אכן מצליחות לייצר כמות משמעותית של חלב, אך לא כולם מייצרות אספקת חלב מלאה.
יתכן ונחתכו צינורות ועצבים, אך רבים מהם צומחים מחדש עם הזמן ובהשפעות הריון והנקה. אז לפחות חלק
צמחו מחדש בעקבות ההריון הזה והריונות קודמים אם היו מאז הניתוח.
הבלוטות שמחוברות לצינורות שנחתכו, ייצרו חלב בהתחלה, אך בגלל שהחלב הזה לא יפונה, הבלוטות הללו
יתנוונו. חשוב לפנות את החלב כמה שניתן, כדי שהבלוטות שכן מחוברות לצינורות שנפתחות החוצה, יכולו
להגיע למירב הפוטנציאל ייצור שלהם. אחרי השבועות הראשונים, אספקת החלב שלך תהיה תלויה ביכולת
של הבלוטות שנותרו מחוברות לצינורות לייצר חלב. אם הן אינן מייצרות מספיק- יש המון מה לעשות!
(כדי להגדיל את הייצור).
•וגם אם את מייצרת חלק מאספקת החלב של תינוקך- יש לזה ערך רב. "כל טיפה מטיבה עם תינוקך "
הנקה זה יותר מאוכל, ויכולה להיות לך חווית הנקה מספקת גם אם את מספקת לתינוקך רק חלק מהתזונה שלו.

לסיכום: הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות, זה לפנות כמה שיותר חלב החל מהשעה הראשונה לאחר הלידה וב-3 ימים
הראשונים שהם הכי קריטיים לביסוס החלב, ובהמשך בשבועות הראשונים לאחר הלידה.
הכי קל לעשות את זה כמובן בהנקה-
אבל אם לא הולך, להשכיר משאבה טובה ולשלב סחיטה ידנית כדי להצליח בכך.

ניתן להעזר במקרים אלה גם בפרוטוקול סחיטת קולסטרום לפני הלידה לקריאה כאן

הצעות מועילות להכנה לקראת הנקה לאמהות לאחר ניתוחי שד:
•לתעד שינויים בשד בהריון כדי לנבא יכולת הנקה
•לברר מטרות הנקה
•להקנות חינוך להנקה נורמלית
•לעודד אמהות להעזר בצוות רפואי המבין בהנקה
•ללמד הערכה של החלב המיוצר
•לשקול גישות לידה המצמצמות התערבויות
•להפנות למקורות מידע ותמיכה להנקה לאחר ניתוחי שד

קריאה נוספת:
Clinics in Human Lactation: Breastfeeding after Breast and Nipple surgeries
by Diana West, IBCLC, and Dr. Elliot Hirsch, MD
The BFAR book
Defining your Own Success: Breastfeeding After Breast Reduction Surgery
by Diana West, IBCLC

תורגם ברשות, מתוך האתר http://www.bfar.org
Some of the References
((1) Widdice, L. The effects of breast reduction and breast augmentation surgery on lactation:
an annotated bibliography. J Hum Lact 1993; Sep 9:3 161-7.
(2) Souto, G., Giugliani, E., Giugliani, C. et al. The impact of breast reduction surgery on
breastfeeding performance. J Hum Lact 2003; Feb 19:1 43-9; quiz 66-9, 120.
(3) Marshall, D., Callan, P., Nicholson, W. Breastfeeding after reduction mammaplasty. Br J
Plast Surg 1994; Apr 47:3 167-9.
(4) Sandsmark, M., Amland, P., Abyholm, F. et al. Reduction mammaplasty. A comparative
study of the Orlando and Robbins methods in 292 patients. Scand J Plast Reconstr Surg Hand
Surg 1992; 26:203-9.
(5) Tairych, G., Worseg, A., Kuzbari, R., et al. [A comparison of long-term outcome of 6
techniques of breast reduction]. Handchir Mikrochir Plast Chir 2000 May; 32(3):159-65.
(6) Ahmed, O. and Kolhe, P. Comparison of nipple and areolar sensation after breast reduction
by free nipple graft and inferior pedicle techniques. Br J Plast Surg 2000 Mar; 53:2 126-9.
(7) Coats, M. Nipple pain related to vasopasm in the nipple? J Hum Lact 1992; 8(3):153.
(8) Lawlor-Smith, L. and C. Lawlor-Smith. Vasospasm of the nipple – a manifestation of
Raynaud’s Phenomenon. Br Med J 1997; 314:644-45.
Additional books:
(1) Gunther, M. Infant Feeding. London: Methuen, 1970.
(2) Lawrence, R. and R. Lawrence. Breastfeeding: A Guide for the Medical Professional, 6th
edition. St. Lois, Missouri: Mosby, 2005.
(2) Hale, T. Medications and Mothers’ Milk, 12th edition. Amarillo, TX: Pharmasoft Publishing,
2006.
(4) Riordan, J. Breastfeeding and Human Lactation, 3rd edition. Sudbury, MA: Jones and
Bartlett Publishers, 2004.