הנקה אינסטינקטיבית

מאמר מאת ד"ר ג'ינה ויסמן ואורנה שיפרון
instinctive_breastfeeding

קשיים

האדם הוא חלק ממשפחת היונקים. לכאורה הנקה אמורה להיות המשך ישיר וטבעי של הלידה.
בפועל, נשים רבות מתקשות להניק את תינוקותיהן מיד אחרי הלידה וגם מאוחר יותר.
מתוך ההבנה של חשיבות ההנקה, נשים ואנשי מקצוע מנסים למצוא פתרונות לקשיים שמלווים את ההנקה.
קיימות היום הרבה הוראות והצעות כיצד להניק: איך לשבת, איך להחזיק את התינוק, איך לחבר את התינוק לפטמה וכו'. הגישה הזאת מעמיסה על האישה הוראות ומטלות וגורמת לכך שהאישה מרגישה שעול ההנקה מוטל עליה, היא זאת שצריכה לתפעל את כל התהליך הזה.
בהרבה מקרים זה לא מצליח. התינוק לא מצליח לתפוס את הפטמה כמו שצריך וזה יוצר פצעים וכאבים בפטמות. האישה לא מצליחה לשבת בתנוחות שמוצעות לה במשך דקות ארוכות. הגב שלה מתחיל לכאוב, לעתים גם הזרועות ומפרקי הידיים. האם והתינוק חווים תסכול- בשל כך התינוק לא מצליח לאכול ביעילות והאם חווה כישלון על כך שלא מצליחה להזין את תינוקה.

הנקה אינסטינקטיבית

למעשה, הנקה הינה תהליך משותף לאם ולתינוק. התינוק מצויד בכל מה שנחוץ לו כדי למצוא את השד ולהתחבר לפטמה ביעילות. ד"ר סוזן קולסון מצאה אצל התינוק 17 רפלקסים השותפים לתהליך היניקה (בתוכם רפלקסים שנמצאים גם אצל יונקים אחרים).
כאשר האם נשענת לאחור והתינוק מונח עליה, התינוק יוכל לעשות את העבודה בעצמו. הוא לא אמור להיות פסיבי בתהליך זה. היניקה מתחילה אצלו עוד לפני שהפה תופס את הפטמה.

כל השלבים הקודמים ליניקה עצמה מובילים לתפיסה טובה של הפטמה ויניקה יעילה.

instinctive_breastfeeding

תפקיד האם

בעצם ההנקה מתחילה באינטראקציה בין האמא והתינוק.
התינוק שוכב על החזה שלה, בין השדיים, עורו נוגע בעורה. האם מדברת אליו,
מלטפת אותו, מרגיעה אותו, יוצרת איתו קשר.
כשהתינוק רגוע וחש את הגוף של האם הוא יכול להתחיל לחפש את השד.
תפקידה של האם להרגיע את התינוק. כשהתינוק נרגע התנועה שלו יותר מאורגנת
והוא יכול למצוא את השד בעזרת הרפלקסים שניחן בהם.

התינוק

נתייחס כאן לשניים מהרפלקסים המאפשרים לתינוק למצוא את השד:

  1. rooting (חיפוש) – כשהוא חש מגע בלחי ובסנטר הוא מתחיל לחפש.
    התינוק לא מוצא את השד באמצעות חוש הראיה, אלא באמצעות חוש המישוש והריח.
  2. bobbing (ניקור) – תנועות גישוש שהתינוק עושה כדי למצוא את השד.
    הוא מניע את ראשו בתנועות ניקור ונע על גופה של האם עד שמוצא את הפטמה.
instinctive_breastfeeding

כאשר התינוק מונח על חזה האם, בין השדים, הרפלקסים שלו מכוונים אותו אל השד,
והידיים שלו עוזרות לו להגיע לשם. ד"ר טינה סמיילי קוראת לזה "ריקוד האם והתינוק", אשר בסופו התינוק מוצא את הפטמה, נצמד אליה בצורה טובה ומוצא עצמו באופן טבעי בתנוחה אלכסונית על בטן האם. מה שמכוון את "הריקוד" הזה הוא ראשו של התינוק. הראש משמש לו כמעין הגה, ולכן חשוב לא לגעת לו בראש בזמן שהוא מגשש את דרכו אל השד.
כשהתינוק מפסיק לינוק, האם יכולה להחזיר אותו לתנוחה ההתחלתית– על החזה בין השדיים. תנוחה זו מאפשרת לאוויר שנכנס לתוך מערכת העיכול של התינוק לצאת בנוחות (גרעפס).
תנוחה זו מהווה גם הזמנה להמשך היניקה. אם התינוק רוצה להמשיך לינוק, הוא יתחיל את הריקוד מחדש וברוב המקרים יפנה לשד השני. האם נמצאת כאן בעמדת הצעה.
אם התינוק יונח אחרי ההנקה בעריסה הוא לא יכול לבחור בעצמו האם להמשיך ביניקה או לא.

ריקוד האם והתינוק

בריקוד המשותף הזה התינוק הוא המוביל ואילו האם היא התומכת. היא יכולה לתמוך בשכמות התינוק כשהוא מונח עליה, לכוון קלות את השד לעברו, או לעזור לו בעדינות רבה להגיע אל השד כשהיא נסמכת על ההובלה שלו. אם הוא לא רגוע ומתקשה למצוא את השד, האם יכולה להרגיע אותו בעזרת דיבור נעים ומקרב. הוא מכיר את קולה של האם ונרגע כשהיא מדברת אליו ברכות.
כאמור – תינוק רגוע ימצא את השד יותר בקלות.
כאב
סמיילי אומרת שכאב הוא הזמנה של הגוף לחפש נוחות. כל אחד מהשותפים לריקוד, האם או התינוק, יכול לבחור לחפש תנוחה נוחה יותר ומתאימה יותר כאשר הוא חש כאב או אי נוחות.
אם האם מרגישה כאב בפטמות או אי נוחות כלשהי, היא יכולה לנתק את התינוק מהשד ולהתחיל את התהליך מחדש כדי למצוא התארגנות נוחה יותר.
קורה גם שהתינוק מפסיק לינוק ומחפש תנוחה נוחה יותר או תפיסה טובה יותר של הפטמה.
צריך לזכור שאין דרך אחת מתאימה לכל האמהות והתינוקות. כל צמד אם- תינוק צריך למצוא את האפשרויות המתאימות לו.

מדוע התנוחות המקובלות לא עובדות

כאשר מניחים את התינוק בתנוחה אופקית לפי ה"חוקים", שמים אותו מול הפטמה ומגישים לו את השד לתוך הפה, הרפלקסים של החיפוש והניקור מתחילים לפעול ומרחיקים אותו מהשד.
כוח המשיכה אף הוא תורם להתרחקות של התינוק מהשד– התינוק מוצא את עצמו מתחת לשד. בתנוחה הזו, הידיים שלו מפריעות לו להיצמד, והאם צריכה להרחיקם.
בשלב הזה התינוק מתוסכל ומתחיל לבכות. האם מתקשה להחזיק אותו בתנוחה המתאימה ומתחילה לחפש כריות, כורסת הנקה, ועוד כל מיני אביזרים שאמורים להקל על ההנקה.
לפעמים התינוק בכל זאת מצליח לתפוס את הפטמה אבל נמצא בתנוחה שלא מאפשרת לו לפתוח את הפה ובנוסף לכך, יתכן שהאם לוחצת לו על הראש. מצב כזה לא מאפשר לתינוק להצמד בצורה טובה לשד וזה יוצר לחץ על הפטמות, כאבים ופצעים, ולא מאפשר זרימה טובה של החלב.

מתי הנקה אינסטינקטיבית לא מתאימה

לעיתים, אחרי ניתוחים קיסריים, המיקום של התפרים לא מאפשר לתינוק להיות בתנוחה אנכית– שהיא תנוחת המוצא של "הריקוד".
מבנה מאתגר של השד לעתים לא מאפשר לתינוק למצוא בעצמו את הפטמה.
במקרים כאלה אפשר לחזור להשתמש בתנוחות ההנקה השונות.

תינוקות בוגרים

הרפלקסים האלה ממשיכים להתקיים אצל התינוק במשך חודשים רבים. אפשר להניח תינוק בן כמה חודשים בתנוחת המוצא – כשהאם נשענת לאחור והתינוק מונח על חזה, בין שדיה והוא ימצא בעצמו את דרכו לשד. אחרי כמה "תרגולים" לומד תינוק בוגר יותר להיצמד לשד בצורה יותר יעילה בכל מצב, גם כשהאם כבר לא מתחילה מתנוחת המוצא.

עור לעור

עור לעור אינו תנאי הכרחי להנקה אינסטינקטיבית על פי קולסון.
ברוב המקרים מספיק לבוש קל לתינוק שיאפשר לו תנועה חופשית.

 

זחילה אל השד

אין לבלבל את הגישה הזאת עם הגישה שאומרת שמיד אחרי הלידה התינוק יכול לזחול בעצמו אל השד. הנקה אינסטינקטיבית אפשר להתחיל בכל שלב של ההנקה, גם אם לא נהגו על פיה מיד אחרי הלידה. אולם נראה שאם מתחילים להניק כך מיד אחרי הלידה, נמנעים קשיים רבים בהנקה.

סיכום

ההבנה שהנקה היא ריקוד משותף של אם ותינוק יכולה להפיג הרבה מהמתחים של האם הקשורים בהנקה. האם לא מרגישה לבד מול משימת ההזנה של תינוקה, יש לה שותף והיא יכולה לכוון לשיתוף פעולה ביניהם. תוך כדי, עובר לתינוק מסר שהוא בעל יכולת למלא את חלקו במשימה החשובה בחייו – היניקה. הוא לומד מראשית חייו שאמו תומכת בו ומשתפת פעולה עם מאמציו וסומכת עליו שידע לקחת אחריות על חלקו במשימה.
הנקה אינסטינקטיבית תומכת בהזנה טובה ויעילה של התינוק וגם בתקשורת הדדית בין האם לתינוק.

 

מידע נוסף
הזמנה סרט על הנקה אינסטינקטיבית עם ד"ר טינה סמיילי
האתר של סוזן קולסון